כשמתכננים בית כנסת חדש או מחליפים את מערכת הישיבה, אחת השאלות הראשונות היא כמה כיסאות אפשר להכניס לאולם.
כדי לקבל הערכה ראשונית, אפשר להתחיל מגודל אולם התפילה. לפי מדריך התכנון הממשלתי לבתי כנסת, באולם של פחות מ־150 מתפללים מקצים כ־1.2–1.4 מ"ר למתפלל, ובאולם של 150 מתפללים ומעלה כ־1.1–1.3 מ"ר למתפלל. החישוב כולל את מקום הישיבה ואת המעברים.
אבל זו רק נקודת התחלה. מספר הכיסאות שייכנסו בפועל תלוי בצורה ובמידות של האולם, בדגם הכיסא, במעברים, בבימה, בארון הקודש ובמקומות הישיבה הנגישים.
לפני שמחשבים את מספר הכיסאות, כדאי להסתכל על תוכנית האולם ולסמן את כל מה שכבר תופס בו מקום:
ארון הקודש
הבימה
דלתות ופתחי יציאה
עמודים ומדרגות
ספריות וארונות
מעברים
מקומות ישיבה נגישים
רק לאחר מכן אפשר לראות איזה שטח נשאר לסידור שורות הישיבה.
אחד הנתונים החשובים ביותר הוא המידה המדויקת של הכיסא שבחרתם.
כשמסתכלים על כיסא אחד, הבדל של כמה סנטימטרים אולי נראה קטן. כשמתכננים עשרות או מאות כיסאות, ההבדל מצטבר.
לדוגמה, אם משווים שני דגמים שיש ביניהם הבדל של 5 ס"מ ברוחב, בשורה של 10 כיסאות מדובר כבר בהבדל של חצי מטר.
לכן כדאי לבחור את דגם הכיסא בשלב מוקדם ולעבוד עם המידות האמיתיות שלו. חשוב לבדוק לא רק את הרוחב, אלא גם את העומק, משענות היד, המקום לסידורים ולספרים והמרווח שנדרש בין השורות.
המטרה היא לא להכניס כמה שיותר כיסאות בכל מחיר. בבית הכנסת יושבים לאורך זמן, והריהוט אמור לשמש את הקהילה במשך שנים. צריך למצוא את האיזון בין ניצול נכון של החלל, נוחות ואיכות.
המעברים הם חלק מתכנון האולם ולא השטח שנשאר אחרי שמסיימים לסדר את הכיסאות.
צריך לאפשר למתפללים להיכנס ולצאת מהשורות, לנוע באולם ולהגיע בנוחות לבימה ולארון הקודש. בנוסף, רוחב המעברים צריך להתאים לדרישות הבטיחות, דרכי המוצא והנגישות הרלוונטיות למבנה.
לכן אין רוחב מעבר אחד שמתאים לכל בית כנסת, ולא כדאי לצמצם מעברים רק כדי להרוויח עוד כיסא או שניים.
גם את המקומות הנגישים חשוב לתכנן מראש כחלק ממערך הישיבה.
לפי תקן הנגישות הישראלי, שטח הרצפה החופשי הנדרש למקום ישיבה המיועד לאדם בכיסא גלגלים הוא לפחות 80 ס"מ רוחב ו־120 ס"מ אורך.
המקומות הנגישים צריכים להשתלב בתכנון האולם ולהיות מחוברים לדרך נגישה. בתכנון בית הכנסת יש להתייחס למקומות ישיבה נגישים גם באולם התפילה וגם בעזרת הנשים.
חשוב לזכור שהמידה של מקום הישיבה עצמו היא רק חלק מדרישות הנגישות. בתכנון בפועל צריך לבדוק את כלל הדרישות החלות על המבנה.
שני אולמות באותו גודל לא בהכרח יכילו אותו מספר מקומות ישיבה.
אחת הסיבות לכך היא מיקום הבימה. כאשר הבימה נמצאת במרכז האולם, צריך לתכנן סביבה גם את הכיסאות וגם את המעברים אליה. גם מיקום ארון הקודש, הספריות ואלמנטים קבועים אחרים משפיע על השטח שנשאר לישיבה.
גם צורת הישיבה הנהוגה בבית הכנסת משנה את התכנון. יש בתי כנסת שבהם שורות הישיבה פונות לכיוון ארון הקודש, ובאחרים הישיבה מסודרת בחלקה סביב הבימה.
לכן כדאי לתכנן את מערכת הישיבה בהתאם לאופן שבו הקהילה באמת משתמשת בבית הכנסת.
כדי להגיע למספר מדויק, הדרך הנכונה היא להכין תוכנית העמדה לפי המידות האמיתיות של האולם ושל הכיסאות.
לפני שמתחילים כדאי שיהיו לכם:
מידות אולם התפילה
מיקום הבימה וארון הקודש
מיקום דלתות, עמודים ומדרגות
מידות דגם הכיסא שבחרתם
המעברים הנדרשים
המקומות הנגישים
מספר מקומות הישיבה הרצוי
עם הנתונים האלה אפשר לתכנן את השורות ולראות כמה מקומות ישיבה ניתן ליצור בצורה נוחה ונכונה.
בקשת חברון אנחנו מתכננים ומייצרים ריהוט לבתי כנסת כבר מעל 50 שנה, ולאורך השנים ריהטנו אלפי בתי כנסת בארץ ובעולם.
אנחנו מאמינים שתכנון נכון הוא לא רק שאלה של כמה כיסאות אפשר להכניס לאולם, אלא איך ליצור מערכת ישיבה נוחה, איכותית ועמידה שתשרת את הקהילה לאורך שנים.
יש לכם תוכנית או מידות של בית הכנסת? נשמח לעזור לכם להתאים את מערכת הישיבה לחלל ולצרכים שלכם.